הרבה יותר מבריאות: סודות הכושר של דוד דביר

"מאז ומתמיד עסקתי בפעילות גופנית, לא חשוב אם זה ריקודים או משהו אחר", מעיד על עצמו דוד דביר, "הייתי ספורטאי מצטיין בבית הספר, תמיד החזק ביותר, וקיבלתי ציונים לשבח בנושא הזה. בלימודים לא, אבל בספורט כן". דביר, הרקדן החד והציני שנמצא על המסך כבר שנים ארוכות, נכנס ללב של כולנו דווקא בתוכנית "הישרדות" שלא קשורה לריקוד, אבל כן אפשרה לו לזרוח ולהראות שגם בגילו הוא חזק יותר מרוב השורדים שהיו איתו על האי.

אז איך נשארים בכושר כל כך טוב כל כך הרבה שנים? "מבחינה מחשבתית - החיים שלי סובבים 7\24 סביב ספורט. מבחינה מעשית מדובר על שעה, אולי שעתיים ביום, אבל במחשבות - זה כל היום שלי. היינו עכשיו שלושה שבועות בניו יורק ולא יכולתי להתאמן - חדרי הכושר לא מאפשרים להכניס אורחים, אז היינו הולכים שעות ברגל - זה פשוט אורח חיים, אין מה לעשות".

"אין חיה כזאת שאין לי כוח להתאמן", הוא מודיע נחרצות, "נכון שיש ימים שבהם לא בא לי, אבל אני לא מקשיב לחיה הזאת. זו פשוט החלטה. כמו אוכל. במוח שלי למשל יש מאכלים שאני לא אגע בהם בחיים שלי, אלא אם אהיה עוד פעם בהישרדות", הוא צוחק.

כיום שגרת האימונים שלו כוללת בעיקר את חדר הכושר. "אני בדרך כלל אוהב משקולות, התנגדויות, כוח, אני עושה קרוס טריינר פעמיים בשבוע, ומשלב גם המון תרגילי גמישות". מה זה תרגילי גמישות, אתם שואלים? "אני עושה דברים לא טריוויאליים וכולם תמיד נורא מופתעים מזה - מתיחות, מרים את הרגליים מאחורי הראש, אחורה וקדימה, שפגאטים, ימינה שמאלה, גב - יכולות גופניות שלא מתאימות לגיל שלי, ואני שומר עליהן כי אלו דברים שנעלמים מהר אם לא שומרים".

אבל כדי להראות כמוהו, גם בגיל צעיר יותר - ספורט זה לא מספיק, ודביר מודה שהוא מטפל בעצמו מכל הבחינות. כשזה נוגע לאוכל הוא מקפיד על 16 שעות בין הארוחה האחרונה ביום, לזו של היום הבא. "עד השעה 14:00 אני לא אוכל כמעט כלום", הוא מודיע, "לפני אימון, אני שותה כוס טורקי עם תמר - וזה לא תמר רגיל אלא התמרים הגדולים האלו, הרכים, של הביוקר, אחד כזה במקום סוכר עושה לי את היום, נותן לי אנרגיות". גם המשך היום של דביר מוקפד מאוד. " אני מתחיל את היום עם דברים קלים כמו שייקים, וגם ארוחת הערב שלי לא בומבסטית - אני צמחוני אז זה בדרך כלל ביצה או דג עם ירקות וסלט גדול", הוא מספר. "אה, וכוס יין לפני השינה, כך שאני גם ישן טוב", הוא צוחק.

וזה לא הכל. "אני גם משתמש בעזרה מבחוץ. אני עושה טיפולים קוסמטיים, אני מזריק ועשיתי מיני ליפטינג. אני לא מזניח, וזה גם גנטיקה", הוא מספר בכנות, "חוץ מזה אני מניח שצורת החשיבה שלי גם עוזרת, אני מאוד אופטימי ותמיד רואה את הדברים החיוביים, לא נכנס למקומות שאני לא אוכל לצאת מהם, ולא מתרגז בקלות".

"מאז הישרדות, יש המון אנשים ששואלים - איך נראים ככה בגילך? אני מספר ברצון, הבעיה היא שצריך את האופי לזה. זה קל לדבר, אבל הביצוע בעייתי. יש לי המון חברים בגילי ויש להם כרס כי הם לא שומרים. צריך שריטה לנושא - להתאמן, להתאמן, להתאמן".

"אני בן 71, טעמתי מהכול", הוא מסכם, "מבחינת המקצוע שלי היה לי כל מה שרציתי. הייתי בכל הלהקות הכי טובות בארץ, הייתי מנהל להקה, מנהל בית ספר למחול, שופט בריאליטי. עשיתי ונגעתי בהכול. מה שנקרא התמזל מזלי". אבל יש משהו אחד שהוא היה רוצה להמשיך ולעשות עוד: "אני מאוד אוהב ריאליטי", הוא מודה, "זה מתאים לי. אני אשמח לקבל ריאליטי שקשורים לכושר וחשיבה. 'המירוץ למיליון', 'זוג מנצח', כל הדברים שקשורים לפיזיות, שאני יכול לתת משהו בגילי הקשיש", הוא אומר וגורם לכולנו לחלום על היום שבו נראה אותו רץ ברחבי העולם עם תיק על הגב. עכשיו רק נשאר למצוא פרטנר שיעמוד בקצב שלו.

כשהוא נשאל על טיפים שהוא יכול לתת לקהל, אומר דביר שככל הנראה מה ששומר על הבריאות הפיזית והנפשית שלו הוא השילוב בין שלושת ההרגלים שעליהם הוא לא מתפשר - משטר קשה של עבודה על הגוף ושרירי הליבה, ארוחות קפדניות והכי חשוב - אופטימיות. "הייתי 30 שנה בתלמה ילין ולא לקחתי יום מחלה אחד", הוא נותן את ההוכחה המנצחת.