"אני מאמינה מאוד גדולה בחיבור בין גוף לנפש. כשאנחנו אחראיים על הגוף שלנו מבחוץ אז גם הנפש שלנו מרגישה מטופלת ומופרית, והיא יכולה לבצע מטלות שהן לא רק פיזיות באופן הטוב ביותר". כך, כשהיא עומדת עייפה ומחויכת אחרי שעה של ריקוד אינטנסיבי, מתארת רונה לי שמעון את האני מאמין שלה כשזה נוגע לשמירה על הגוף, ובעיקר על השפיות - תמיד, ובטח בשנה האחרונה.
"ספורט בשבילי הוא הדרך להניע ולשמור על תנועה בסיסית בחיים שלי. אני מאמינה שכדי לתקשר עם התנועה של החוץ צריך גם להזיז את עצמך מבפנים. ולא רק מבחינת בריאות, תנועה יוצרת גמישות של מחשבה. כששומרים על תנועה בגוף ויש בו זרימה, אז גם בתודעה ובהרגשה שלנו יש זרימה".
הספורט שמתאים לכם
רונה לי אומרת שלדעתה כל אחד צריך למצוא את המקום והאזור שיעשה לו טוב, וזה לא באמת משנה לאיזה כיוון אנחנו נמשכים, כל עוד אנחנו שומרים על תנועה. היא בעצמה אמנם משלבת בין המון ענפי ספורט ובכל פעם מחפשת את התחום שייתן מענה לצרכים שלה, אבל מבחינתה - יש רק מקום אחד שעליו היא לעולם לא תוותר.
"המסע להבין מה טוב לך הוא מאוד עדין ואינדיבידואלי - לכל אחד מתאים משהו שונה, וגם אני כל הזמן במסע של חיפוש מה מתאים לי יותר כרגע. יש תקופות שאני צריכה עבודה פנימית אז אני פונה ליוגה, לתנועה יותר אורגנית של הגוף. כשאני צריכה להיות חזקה - פילאטיס וחדר כושר נותנים לי את התמיכה הזאת, לפעמים יש הצגות וריקודים בהם אני צריכה יותר סיבולת, אז אני רצה או קופצת על חבל. בתוך כל זה אני שוזרת את הריקוד, שזה ה-DEFAULT שלי".
"את כל מה שאני יודעת על העולם אני יודעת דרך הריקוד, זו הדרך הכי אורגנית בשבילי להתנהל בעולם. לפתוח את היום עם שיעור בלט מפקס וממרכז אותי ברמה של מדיטציה, ובזמנים שאני לא רוקדת אני מרגישה שמתקשחת לי המחשבה". כך שעל פי רונה לי, זה לא באמת משנה באיזה סוג ספורט נבחר, כל עוד אנחנו מחפשים את הפעילות שתתאים לנו ותעשה לנו טוב, לא רק כדי להתמודד טוב יותר עם העולם, אלא פשוט להרגיש טוב יותר ברמה הבסיסית.
נוגד דיכאון טבעי
כל בוקר כשהיא מגיעה לסטודיו היא תמיד מכינה לעצמה כוס טורקי שאותה היא לוקחת, מניחה ליד הבר ומתחילה במתיחות, כשבכל כמה דקות היא לוקחת שלוק, כדי לעורר גם את הגוף - ואז גם הנפש מתעוררת ומתמקדת יותר ויותר בכל תנועה.
"פעילות פיזית עוזרת גם ברמה המכאנית של הגוף" היא מסבירה, "אנדורפינים הם נוגד דיכאון טבעי, ובתקופה הזאת זה אפילו חשוב יותר. מעבר לזה יש גם את השינוי וההתחזקות הפיזיים, עצם זה שרואים את מטרה מתגשמת, וכשמציבים מטרות קטנות ועושים עליהן וי - כל פעם קצת: עוד קילומטר, עוד קפיצה, זה משפר את תחושת העמידות גם בפני האתגרים שהחיים מציגים, יש יותר תחושת מסוגלות והערך העצמי גדל גם בחי היום יום".
"אני מאמינה שכדי להגיע לגמישות צריך להגיע דרך מקומות שהם פחות נעימים לך, וככה גם בחיים, צריך לעשות לפעמים לעשות אדפטציה לסיטואציות שהן לא נוחות לנו, וכשיש תנועה מתוך הגוף, היא בסופו של דבר תשפיע גם על ראיית העולם שלנו מבחוץ. הגמישות שלי לזוז ולנוע והתנועה שאני מכניסה לגוף מבפנים תשפיע גם על התנועה במרחב הפיזי שלי".
והטיפ הכי טוב שלה למי שעדיין מתקשה לקום מהספה: "אני חושבת שהתמדה היא אחד הכלים הכי חשובים שלמדתי במהלך החיים שלי - איפה שאני מתמידה, איפה שאני רואה תוצאות, שם הערך העצמי שלי גדל. יש קשר ישיר בין התמדה לתוצאות, ואני לא מדברת על תוצאות גדולות - לא צריך לטפס את האוורסט או לרוץ מרתון, זו ההתמדה בהחלטות הקטנות שגורמת לנו להתקדם עוד ועוד לעבר המטרה הגדולה, והדבר הזה מחזק ומעניק ביטחון ותחושת ערך עצמי מאוד גדולה".